מיין שטעטעל יאנוב-לובלסקי 

שמי גרבר פסח נולדתי ביאנוב לובלסקי בשנת 1937 ואחותי בריל פנינה נולדה

 

בשנת 1936 .

 

הורי רבקה ויוסף גרבר .

 

לאבי ממשפחת גרבר היו הורים , 4 אחים ואחות אחת שלצערי כולם נספו במלחמה .

 

אמי נולדה בבילגוריי למשפחת פינקלשטיין ולה היו הורים , 9 אחיות ואח אחד וגם כולם

 

ניספו בשואה ולא נשאר אף אחד ממשפחתנו .

 

הסבים והסבתות שלי משני הצדדים היו מאוד דתיים ולכם לא הסכימו לברוח כמונו לרוסיה

 

בטענה שהיא ארץ טרפה .  

 

מיד עם פרוץ המלחמה הורי לקחו אותי ואת אחותי והתחילו לנדוד לכיוון רוסיה – כמו רבים אחרים .

 

הייתי ילד כבן 3 ואחותי בת 4 כך שאין לנו שום זיכרון מיאנוב .

 

מספוריהם המעטים של הורי אני יודע שיאנוב לובלסקי הייתה עיירה קטנה יחסית , ורוב

 

הבתים היו בנויים מעץ וכ - 50% מהאוכלוסיה היו יהודים . 

 

לאבי היה מטע של תפוחי עץ ואגסים וגרנו ברחוב קשמנה , שהיום שינו את שמו ל "אחד

 

במאי" , כך נודע לי בביקורי שם השנה .

 

ברוסיה סבלנו מרעב ונדדנו ממקום למקום עד שהגענו לקזחסטן .

 

את אבי גייסו לצבא האדום ואמי חלתה ואושפזה בביה"ח מספר שנים .

 

למזלנו , משפחה קוזאקית אימצה אותי ואת אחותי וטיפלה בנו עד שאבי חזר לקראת סוף

 

המלחמה ואמי – בערך באותה התקופה – חזרה מביה"ח .

 

אחי הצעיר שמואל נולד ברוסיה ב – 1945 וכך בסוף המלחמה בתחילת שנת - 1946

 

התחלנו את הנדודים חזרה לפולין , והגענו לעיר ליגניצה , כאשר הייתי בן 8 בערך ורק אז

 

התחלנו ללמוד בבית הספר .

 

בשנת – 1950 עלינו ארצה , בתחילה היינו בפרדס חנה כמספר חודשים ולאחר מכן העבירו

 

אותנו למושב נווה מפתח .

 

הייתי בגיל -13 ונכנסתי ישר לכיתה ז' , בבית ספר יסודי ואז התחלתי ללמוד את השפה .

 

אחרי כיתה ח' עברתי לבית הספר אורט ולמדתי במגמת מכניקה עדינה .

 

התגייסתי לצבא ליחידה קרבית גבעתי .

 

אחרי הצבא עבדתי כאזרח עובד צה"ל בבסיס תל נוף בחיל האוויר – כטכנאי מטוסים

 

עד לפרישתי .

 

בשנת – 1961 נישאתי לאשתי יפה , שאינה מיאנוב , אלא ילידת בולגריה .

 

יש לנו 3 ילדים , שני בנים ובת – בני 48 , 45 ו – 40 .

 

אנחנו גרים ברחובות ויש לנו 7 נכדים – שיהיו בריאים – ואנחנו סבא וסבתא

 

במשרה מלאה .

 

השנה היינו בפולין בפעם הראשונה מאז עליתי ארצה , יאנוב נראתה לי כעיירה נחמדה

 

ונקייה עם רחובות יפים , בתים וצמחייה .

 

הגעתי לעיירה על מנת לחפש את תעודות הלידה שלי ושל אחותי .

 

התייחסו אלינו יפה מאוד אך את רישומי הלידה לא מצאו ( כנראה שהורי לא הספיקו

 

בכלל לרשום אותנו ) .

 

לעומת זאת מצאתי את רישומי הלידה של אבי , של שני אחיו , אחותו ושל בן אחיו .

 

התרגשנו מאוד !!! .

 

פולין היא ארץ יפה ומעיינת והעיקר : " צריך לזכור ולא לשכוח " .