גלגולו של ניגון
במחנה בודיזן 1943, כשדוד והאסורים האחרים שכבו על הדרגשים אחרי יום עבודה מפרך, רעבים וצמאים, אחד האסירים ששכב ליד דוד התחיל לשיר את השיר ולאט לאט כל האסירים הצטרפו לשירה, חלק מהאסירים הצטרף בזמזום, ולדוד
שהייתה שמיעה מוזיקלית טובה קלט את השיר וכל השנים השיר הזה מלווה ורודף אחריו עד שהצליח להיזכר במילים, דוד התחיל לשיר את השיר במועדון גימלאים וגם במחנה אושוויץ שלשם נסע כאיש עדות והשיר גרם להתרגשות רבה עד דמעות. וכולם הפצירו בו לשיר את השיר כי חבל שהשיר ישכח.
דוד חיפש ארוכות את מילות השיר עד אשר הגיע לבית הספרים הלאומי בירושלים, ושם נמצאו המילים, הוא פנה למוזיקאי המחונן עובדיה חממה שהזמינו לאולפן, והוא תרגם את השיר לעברית והכין תזמור מופלא.
וביום השואה שרו עובדיה חממה ודוד פרידמן את השיר במשותף כשהנכדה עדן פרידמן מלווה אותם בחליל צד.
השיר משולב ביידיש ועברית ונמצא בדיסק על עובדיה חממה "שהנשמה מאירה"
בבקשה...
(ראה דף מיוחד לשיר "הבט משמיים וראה" - אגב השיר הוכרז כהמנון של יוצאי יאנוב-לובלסקי בישראל.)
שיר יהודי מתקופת השואה שחודש ע"י דוד פרידמן.
השיר משולב בשפת היידייש והעברית.
הוקלט לראשונה ב2007, וכן בוצע בדיסק של עובדיה חממה "כשהנשמה מאירה" שיצא בשנת 2009
לקריאת סיפורו המרגש של מר דוד פרידמן מיאנוב-לובלסקי ולשיר "הבט משמים וראה" לחץ על התמונה:
הבט משמים וראה
(תרגום לעברית: עובדיה חממה)
הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה:
אַרְזֵי מֶלֶךְ שִׁבְּרוּ אוֹיְבֵינוּ,
כִּי הָיִינוּ לַעַג וָקֶלֶס,
לַעַג וָקֶלֶס בַּגּוֹיִים.
וְאָכַלְנוּ מִלֶּחֶם דִּמְעָה
וְנֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן לְטֶבַח.
לֹא שָׁכַחְנוּ שִׁמְךָ –
אַל נָא תִּשְׁכַּח.
רַחֵם סְגֻלָּה, אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ,
וְנִקְרָא בְּשִׁמְךָ, שֵׁם אֶחָד.
זָרִים אוֹמְרִים:
אֵין תּוֹחֶלֶת וְתִקְוָה.
חֹן עַמְּךָ, יְשׁוּעָתֵנוּ קְרֵבָה.
חוּסָה נָא בְּרַחֲמֶיךָ,
אַל תִּתְּנֵנוּ בְּיַד אַכְזָר,
כִּי נִשְׁרַפְנוּ בְּאֵשׁ כְּסוּחָה.
שְׁמַע קוֹלֵנוּ וְנִתְחַנֵּן,
הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישַׁן.
שׁוּב נָא מֵחֲרוֹן אַפֶּיךָ,
וְנִקְרָא בְּשִׁמְךָ, שֵׁם אֶחָד.
הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה
אֵיךְ נִשְׁאַרְנוּ מְעַט מֵהַרְבֵּה.
זְכֹר, לַאֲבוֹתֵינוּ נִשְׁבַּעְתָּ
כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם תַּרְבֶּה.
אַל תִּטְּשֵׁנוּ,
בְּיַד אוֹיְבֵינוּ אַל תִּמְחֶה.
מִלְּבַדְּךָ אֵין לָנוּ גּוֹאֵל,
שׁוֹמֵר עַמּוֹ – אַל נָא יֹאבַד יִשְׂרָאֵל.
רַחֵם סְגֻלָּה, אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ,
בְּאוֹמְרִים "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל".
הבט משמים וראה (אידיש)
המחבר אינו ידוע
ייתכן שהוא מאזור לובלין
הבט משמים וראה
קוק אראפ פון הימל און זע
כי היינו ללעג וקלס
לעג וקלס בגויים.
מיר זיינען אין געלעכטער ביי זיי
נחשבנו כצאן לטבח
אוי באשעפער ווי קאנסטו צוקוקן אזא זאך
מיר האבען דאך קיינעם, נאר דיך איינעם
און דיין נאעמען איז אדושם אחד.
פזמון:
דעריבער בעיטען מיר ביי דיר אלע מאל
ענטפער אונדז שוין, שומר ישראל.
און פארנעם שוין אונזערע טרערען.
וייל קיינער וויל אונדז, ניט אויסהערען
ווען מיר שרייען "שמע ישראל!"
אוי פארגעס אונדז ניט שומר גוי אחד
באוויז אלע פעלקער אז דו ביסט אונזער גאט
מיר האבען דאך קיינעם נאר דיר איינעם,
און דיין נאמען איז אדושם אחד.
זרים אומרים: אין תוחלת ותקווה
פעלקער זאגען, אז פאר אונדז יידען
איז קיין האפנונג ניטא.
מען מעג אונדז טרייבען
מען מעג אונדז יאגען
מיר האבען זיך פאר קיינעם
צו פארקלאגען:
אבער מיר ווייסען אז אין הימל ביסטו דא.
דו האסט דאך אונדז צוגעזאגט
אז מיר וועלען זיך מערען
אזוי ווי אין הימל די שטערען
היינט קוק אראפף
וואס פון אונדז איז געבליבען דא.
עס איז דאך איין פסוק פארהאן
"הנה לא ינום ולא יישן"
דו מוזט דאך היטען דיינע קינדער
מיט מופתים און מיט וונדער
וייל מיר גלויבען אז אין הימעל ביסטו דא.
פזמון:
דעריבער בעיטען מיר ביי דיר …
